| האומר התקבל גט זה לאשתי, |
| או הולך גט זה לאשתי-- |
| אם רצה להחזיר, יחזיר; |
| האישה שאמרה התקבל לי גיטי-- |
| אם רצה להחזיר, לא יחזיר. |
| לפיכך אם אמר הבעל |
| אי אפשי שתקבל לה |
| אלא הא לך ותן לה-- |
| אם רצה להחזיר, יחזיר. |
| רבן שמעון בן גמליאל אומר, |
| אף האומרת טול לי גיטי-- |
| אם רצה להחזיר, לא יחזיר. |
| האישה שאמרה התקבל לי גיטי, |
| צריכה שתי כיתי עדים: |
| שניים שיאמרו בפנינו אמרה, |
| ושניים שיאמרו בפנינו קיבל וקרע-- |
| אפילו הן הראשונים והן האחרונים, |
| או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים |
| ואחד מצטרף עימהם. |
| נערה מאורסה |
| היא ואביה מקבלין את גיטה; |
| אמר רבי יהודה, |
| אין שתי ידיים זוכות כאחת, |
| אלא אביה מקבל את גיטה בלבד. |
| וכל שאינה יכולה לשמר את גיטה, |
| אינה יכולה להתגרש |
| קטנה שאמרה התקבל לי גיטי-- |
| אינו גט, |
| עד שיגיע גט לידה; |
| לפיכך אם רצה בעל להחזיר, יחזיר: |
| שאין הקטן עושה שליח. |
| אם אמר לו אביה, |
| צא וקבל לבתי גיטה-- |
| אם רצה להחזיר, לא יחזיר. |
| האומר תן גט זה לאשתי |
| במקום פלוני |
| ונתנו לה במקום אחר-- |
| פסול; |
| הרי היא במקום פלוני, |
| ונתנו לה במקום אחר--כשר. |
| האישה שאמרה |
| התקבל לי גיטי במקום פלוני, |
| וקיבלו לה במקום אחר-- |
| פסול; |
| ורבי אליעזר מכשיר. |
| הבא לי גיטי למקום פלוני, |
| והביאו לה למקום אחר-- |
| כשר. |
משנה ד
| הבא לי גיטי, |
| אוכלת בתרומה |
| עד שיגיע גט לידה; |
| התקבל לי גיטי, |
| אסורה מלאכול בתרומה מיד. |
| התקבל לי גיטי למקום פלוני-- |
| אוכלת בתרומה, |
| עד שיגיע גט לאותו מקום; |
| ורבי אלעזר אוסר מיד. |
| האומר כתבו גט ותנו לאשתי, |
| גרשוה, |
| כתבו איגרת ותנו לה-- |
| הרי אלו יכתבו וייתנו. |
| פטרוה, פרנסוה, |
| עשו לה כנימוס, |
| עשו לה כראוי-- |
| לא אמר כלום. |
| בראשונה, היו אומרין, |
| היוצא בקולר ואמר |
| כתבו גט לאשתי-- |
| הרי אלו יכתבו וייתנו; |
| חזרו לומר, |
| אף המפרש והיוצא בשיירה. |
| רבי שמעון השזורי אומר, |
| אף המסוכן. |
| מי שהיה מושלך בבור ואמר, |
| כל השומע קולי |
| יכתוב גט לאשתי-- |
| הרי אלו יכתבו וייתנו. |
| הבריא שאמר |
| כתבו גט לאשתי, |
| רצה לשחק בה. |
| מעשה בבריא אחד |
| שאמר כתבו גט לאשתי, |
| ועלה לראש הגג ונפל ומת. |
| אמר רבן שמעון בן גמליאל, |
| אמרו חכמים, |
| אם מעצמו נפל, |
| הרי זה גט; |
| ואם הרוח דחייתו, |
| אינו גט. |
| אמר לשניים תנו גט לאשתי, |
| או לשלושה כתבו גט ותנו לאשתי-- |
| הרי אלו יכתבו וייתנו. |
| לשלושה תנו גט לאשתי-- |
| יאמרו הם לאחרים כתובו, |
| מפני שעשאן בית דין, |
| דברי רבי מאיר. |
| וזו הלכה |
| שלח חנינה איש אונו |
| מבית האסורים, |
| מקובל אני |
| באומר לשלושה תנו גט לאשתי-- |
| שיאמרו לאחרים כתובו, |
| מפני שעשאן בית דין. |
| אמר רבי יוסי, |
| נומנו לשליח; |
| אף אנו מקובלים, |
| שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים |
| תנו גט לאשתי, |
| שילמדו ויכתבו וייתנו לה. |
| אמר לעשרה תנו גט לאשתי, |
| אחד כותב ושניים חותמין. |
| כולכם כתובו-- |
| אחד כותב, |
| וכולם חותמין; |
| לפיכך, |
| אם מת אחד מהם-- |
| הרי הגט בטיל. |
